משבר הצהרונים: יו"ר ועדת החינוך דורש מהאוצר תוספת תקציב

ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות חבל הכנסת יוסף טייב קיימה היום (שלישי) דיון על רקע משבר הצהרונים בשל עליית המחירים השנה. בשנת הלימודים הנוכחית פחתה השתתפות משרד החינוך בעלויות תכנית "ניצנים" והביאה לקיצוץ של 250 מיליון ש"ח מתקציב התכנית וזאת בשל השלכות המלחמה. ההודעה על הקיצוץ הגיעה לאחר הרישום וכך מצאו עצמם הורים ששילמו עד כה 600 ש"ח לילד נדרשים לסכום של 1,500 ש"ח.

ייושב ראש הוועדה חבר הכנסת יוסף טייב: "לא נשלים עם הקיצוץ. הוועדה דורשת ממשרד האוצר להביא תקציב תוספתי, כי למשרד החינוך אין מאיפה להוריד עוד. ילדי ישראל לא צריכים לשלם את המחיר של המלחמה."

תכנית "ניצנים" היא תכנית ממשלתית להפעלת מסגרות משלימות לשעות אחר הצהרים, לאחר יום הלימודים של ילדים בגילאי 3-8. בשנת תשפ"ד השתתפו בתכנית למעלה מ-300 אלף תלמידים, כשכמחציתם מגיעים מן הרשויות המקומיות החלשות ביותר (אשכול סוציו אקונומי 1-3). נהלי התכנית קובעים את השתתפות ההורים בעלויות הצהרון בהתאם לאשכול החברתי-כלכלי של הרשות המקומית, ומשרד החינוך מסבסד את יתר עלות התכנית. בגני ילדים ברשויות מקומיות באשכולות 6-10 התכנית לא פועלת ואין השתתפות של משרד החינוך וכך, ההורים לילדי הגנים שם נושאים במלוא עלות התכנית. בשנת הלימודים הנוכחית עלות המודל הבסיסי להורים נעה בין 130-580 ש"ח בחודש בהתאם לאשכול שבו ממוקמת הרשות המקומית, כאשר רשויות מקומיות יכולות להפעיל אותו במודל מורחב בתוספת של עד 335 ש"ח בחודש.

נציגת משרד האוצר הדר פוקס הסבירה כי בשל צרכי המלחמה, נעשה קיצוץ בכל משרדי הממשלה, למעט משרד הביטחון: "ניסינו עם משרד החינוך שהפגיעה תהיה מינימלית כמה שיותר. הקיצוץ במשרד החינוך נעשה בפעילויות הצהרונים ובגיל הרך." יו"ר הוועדה ח"כ טייב: "האם לקחתם בחשבון את השיקול שתלמידים בשכבות החלשות לא יירשמו? ההורים העובדים הם המנוע של המשק והפסד ימי עבודה שלהם יפגע בכלכלת המדינה. אני דורש מכם לערוך סימולציה ולהציג אותה בפנינו."

מנהל אגף התקציבים במשרד החינוך דודי מזרחי: "הקיצוץ הזה בהיקף של מיליוני ש"ח, נכפה על המשרד במסגרת קיצוצים רוחביים. אין קיצוץ שלא יכאב לאוכלוסיות מיוחדות." מזרחי הסביר איך הגיע הקיצוץ דווקא לתחומי הצהרונים והגיל הרך: "לא רצינו לפטר מורים ולא לפגוע בחינוך המיוחד, ורצינו גם לתת תוספות בצפון ובדרום." ח"כ משה טור פז שאל את נציג משרד החינוך: "יש 600 מיליון ש"ח ששומרים אותם לרפורמת אופק חדש. האם יש כסף פנוי שלא נגעו בו כי הוא חלק מהסכמים קואליציונים?" מזרחי השיב כי "יש סכומים שנמצאים ברזרבה עד לקבלת החלטה בנושא הזה."

חברת הנהגת ההורים הארצית מירב חיון ליטמן: "ברשויות מוחלשות יש עלייה של כמעט 1,500 ש"ח לילד וכשלמשפחה ממוצעת יש 2 ילדים זה אומר 3,000 ש"ח לכיס. ברשויות האלה שילמו עד כה 600 ש"ח לילד. במצב כזה, הורים יבחרו שלא לצאת לעבודה כי אין סידור לילד."

חבר הכנסת ירון כהן: "העלאת מאות שקלים לילד בצהרון פוגעת לא רק במשפ' שלא יכולות לעמוד בזה, אלא גם באלו שכן יכולות לעמוד בזה, כי לא יירשמו מספיק ילדים והצהרון בכלל לא ייפתח."

נציגת השלטון המקומי מיכל מנקס העלתה גם את סוגיית העסקת העובדים בצפון: "למעלה מ-11,000 עובדי הצהרונים תושבי הצפון הולכים להיות מפוטרים ערב יום כיפור, אם לא פיטרו אותם כבר בראש השנה. את הצוותים האלה הולכת המדינה לפטר וכל זה בשל עליית המחירים להורים. הוצאנו מכתב לשר האוצר, בחתימת 150 ראשי רשויות, לעצירת הגזירה." אחד מחותמי המכתב בני ביטון, ראש עיריית דימונה, העביר קריאה לשר האוצר למצוא כסף לצהרונים: "אנחנו נקרא למרד. לא נפתח צהרונים וזה עלול להשבית את כל מערכת החינוך."

אלונה מזרחי מנהלת מאבק הצהרונים סיפרה על כוח אדם ומזון באיכות ירודה: "על קבוצה של 30 ילדים שומרות תומכות טרור, נשים בגיל 80 שלא יכולות ללכת, ילדות בנות עשרים בלי שום מושג על ילדים וגם צוותים שלא מודעים אפילו לילדים שבורחים מהגן. יש צוותים שלא עוברים הכשרה, גם לא להחייאה." עוד סיפרה גם על ילדים שאלרגים לשומשום וקיבלו בהזנה טחינה, כי הסייעות אפילו לא היו מודעות לאלרגיה שלהם. מזרחי הציגה תמונות של אוכל עם תולעים, ו"אוכל שאפילו לא יודעים מהו". ממונה תכנית הצהרונים במשרד החינוך לילך ברקאי השיבה: "מתוך 250,000 מנות המסופקות כל יום היו מס' פניות נקודתיות בי-ם וטופלו, עד כדי החלפת ספק. צוותים עוברים הכשרה של 25 שעות והיא כוללת עזרה ראשונה, ביטחון ובטיחות. אנחנו משתתפים בחלק מההכשרות." לשאלת היו"ר האם יש מערך פיקוח, ענתה: "הרשויות מחויבות להעביר לנו כוח אדם שנכנס לצהרון ועבר הכשרה. בירושלים יש השנה זכיין חדש שמפעיל מסגרות ואנו מודעים לקשיים ומלווים את הרשות כדי לתת מענים פרטניים".

צח בן יהודה מהייעוץ המשפטי של הוועדה אמר כי בשנת 2018 , כשנה לאחר שהחוק נכנס לתוקף, פרסם משרד החינוך טיוטת תקנות, שאמורות לעסוק בתנאים פיזיים בטיחותיים וסביבתיים וגם באיכות המזון אולם אלו לא הובאו לפתחה של הוועדה. בינואר 2023 שלחה ועדת החינוך לשר מכתב, אך טרם התקבלה תשובה בנושא.