האם זה הסוף של הרשות הפלסטינית? לח pressures מהמערב: נתניהו וסמוטריץ' בשינוי כיוון!

בימים האחרונים, סערה מדינית עלתה בישראל, כאשר שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הגיש קריאה נחרצת לפרק את הרשות הפלסטינית. אמירה זו עוררה תגובות רבות, חלקן נזעמות וחלקן תומכות, והציבה את ישראל במרכז דיון שברקע שלו מצויה השאלה של עתיד מערכת היחסים עם הפלסטינים. סמוטריץ' טוען שהרשות הפלסטינית אינה מצליחה לנהל את העניינים בצורה הראויה וכי המשך קיומה רק מזיק לתהליך השלום באזור.

לאחר התבטאותו של סמוטריץ', במהלך סבב שיחות מדינית, נמסרה הודעה משותפת על ידי הממשלות הבריטית, הצרפתית והגרמנית, אשר הבהירה את תמיכתן בעקרון של פתרון לשני העמים והבעת החשש מהשלכות פוטנציאליות על המצב הביטחוני והחברתי באזור אם תתממש קריאתו של סמוטריץ'. במסמך המשותף הומלץ על זהירות רבה בנוגע להחלטות שיכולות להוביל לערעור היציבות הנוכחית. בהקשר הזה, הרעיון לפרק את הרשות הפלסטינית נראה כמהלך שעלול להחמיר את המתיחות, ולא להפוך אותה לבעיה ניתנת לפתרון.

בעקבות השיח הציבורי וההצהרות המדיניות, הקבינט הישראלי קיים ישיבה דחופה, ובמהלכה אושרה הצעה ששילבה את גישתו של סמוטריץ' עם זו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. ההצעה אישרה להאריך את האפשרות לבנקים ישראליים להתקשר עם בנקים ברשות הפלסטינית, ובכך לאפשר סיוע כלכלי שעלול למנוע את קריסתה הכלכלית של הרשות. בכך, חברי הקבינט הביעו תמיכה ברעיון לשמור על יציבות כלכלית ופוליטית באיזור, ולא פגעו בהצהרות הקודמות של סמוטריץ'.

חשוב לבדוק את ההשפעות של ההחלטה להאריך את האפשרות ליחסים כלכליים עם הרשות הפלסטינית, שכן התנהלות זו מספקת לא רק מענה מיידי לבעיות החברתיות והכלכליות של הפלסטינים, אלא גם תשפיע על תהליך השלום הכולל. תמיכתו של כל חברי הקבינט, מלבד בן גביר, מצביעה על תמונה רחבה יותר בקואליציה הישראלית, שבה ישנם קולות שונים אשר מחזיקים בעמדות שונות. ההצבעה הזו אינה רק החלטה על יחסים עם בנקים, אלא גם מציינת את הדינמיקה הפוליטית היותר רחבה והשפעתה על עתיד הסכסוך הישראלי-פלסטיני.