העיר קריית שמונה, השוכנת על קו הגבול, חוותה נזקים משמעותיים בעקבות המצב הביטחוני. כ-382 פגיעות נרשמו בעיר, המספר הגבוה ביותר בצפון. מתוכן, יותר מ-250 פגיעות התרחשו במבנים פרטיים, 68 בשטחים פתוחים ו-9 בתשתיות ציבוריות. המכות שספגה העיר הובילו לקריסת חלק מהתשתיות המרכזיות שלה.
מיקי אזולאי, תושבת קריית שמונה, מתארת את המשבר הגדול שפקד את חייה בעקבות המתקפה שבה נפגע ביתה ממטח של עשרים רקטות, שהתרחש לפני כחודש וחצי. היא מספרת על ההרס שנגרם ועל הקושי להתמודד עם המציאות החדשה: "אי אפשר להיכנס לדירה כי הדלת התעוותה לחלוטין מההדף. הפגיעה הייתה ישירה – היא פגעה בגג, בקירות ופיצצה את כל מה שהיה בפנים. הכל נהרס ונפגע. ניסיתי למצוא איש מקצוע שיתקן את הדלת, אך לא הצלחתי לאורך כל התקופה."
בהמשך, מיקי ובנה פונו לחיפה בעקבות המצב הביטחוני, ויותר משנה הם מתגוררים במלון בעיר. "אין לנו ממ"ד או מקלט בקרבת הבית בקריית שמונה, וזמן ההתרעה הוא אפסי – לכן היה ברור לי שאנחנו צריכים להתפנות," היא אומרת. בנוסף, היא חושפת שהבית שלה נותר פרוץ במשך עשרה ימים, ללא שמירה, והיה לה קשה להתמודד עם המחשבה שדברים סנטימנטליים שלה נשארו שם. "אני לא יודעת אם גנבו דברים יקרי ערך, כי המצב הביטחוני לא איפשר לי לבקר בבית מאז הפגיעה."
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
מיקי גם מדברת על הדאגות לגבי מצב הבית: "לא אטמו את הגג, ואני לא יודעת מה קרה לבית במהלך הגשמים. כל ההתנהלות עם המשבר הזה היא בשלט רחוק. אני אם חד-הורית, ואין לי את האפשרות לקחת סיכון על חיי."
מיקי, שהיא מורה בבית ספר בכפר בלום, מתמודדת עם קשיים כלכליים ונפשיים שנובעים מהפינוי ומהמצב. "לא הייתי בבית שלי מאז חודש מרץ האחרון," היא מספרת. לרוב, היא פוגשת את ביתה כדי לקחת בגדי חורף או דברים לבן שלה, ובינתיים הם חייבים לקנות הכל מחדש. "זה לא היה פשוט, ועדיין לא פשוט," היא אומרת.
הפגיעה במצבה הכלכלי משפיעה על מצבה הנפשי. "משהו בי ממש נחלש אחרי שהבית שלי נפגע. הפגיעה התרחשה במקום שבו הבטחתי לבן שלי שהוא הכי בטוח – ואז זה קרה דווקא שם. מאז שאני תושבת קריית שמונה, גדלתי תחת איומים, אך אף פעם לא חוויתי הרס כזה."
למרות הקשיים, מיקי מתכוונת לבקר בבית שלה השבוע בפעם הראשונה מאז הפגיעה. "זה מרגיש הזוי לא להיות בבית שלי כל כך הרבה זמן," היא אומרת. "אבל צריך לחשוב קדימה, לראות איך שורדים את הימים האלה ומפיקים מהם את המקסימום."
מיקי מביעה תקווה שהרשויות ידאגו לשקם את ביתה במהירות ובצורה הוגנת. "אני רק מקווה שלא אצטרך להילחם על כל דבר. הבית שלי ממש הרוס. אני מקווה שיטפלו בזה כמו שצריך." היא מסכמת בכנות: "זה אולי רק חומר, אבל זה עדיין הבית שלי, עם הזיכרונות והחוויות. עכשיו אני מבינה כמה אני שברירית, אבל גם כמה אני נחושה לשקם את מה שנפגע."
אופיר יחזקאלי, סגן ראש עיריית קריית שמונה ויו"ר הוועדה לתכנון ובנייה, מתאר את היקף הנזקים שהעיר ספגה במהלך הלחימה, אך שומר על אופטימיות לגבי שיקום העיר. "אנחנו מתמודדים עם פגיעות קשות בשלושה תחומים עיקריים של תשתיות," הוא מסביר. "עשרות בתים נפגעו ישירות, וכ-1000 בתים נוספים ספגו פגיעות אגביות. מוסדות ציבור כמו בתי ספר וגני ילדים, וגם תשתיות עירוניות כמו כבישים, מדרכות וגנים ציבוריים נפגעו."
יחזקאלי מדגיש את המורכבות של שיקום העיר. "השיקום של הבתים שנפגעו ישירות יהיה ארוך ומורכב, בעוד שאלה שנפגעו באופן קל יהיו מהירים יותר." הוא מוסיף שפעולות שיקום כבר החלו, מספר תושבים חוזרים לעיר ומתחילים לנקות ולטפח את סביבת מגוריהם.
החזון הפנימי של יחזקאלי הוא לא רק לשחזר את מה שהיה, אלא ליצור תשתיות חדשות ומתקדמות. "זו הזדמנות משמעותית לשקם את הכל בצורה נכונה, ולהביא את העיר למקום טוב יותר ממה שהיה לפני. המטרה היא לבנות מחדש את העיר עם כבישים ומדרכות חדשים, ולספק לתושבים תחושה של איכות חיים גבוהה."
בסופו של דבר, יחזקאלי קורא לממשלה לסייע בשיקום העסקים בעיר שחוו פגיעות משמעותיות. "עלינו לוודא שהעסקים יקבלו תמיכה מספקת כדי להתאושש. עם ניהול נכון ועזרה מהממשלה, אני מאמין שאפשר להפוך את קריית שמונה לעיר חזקה יותר מבעבר."
