סוף נובמבר 2024, רחוב צה"ל 9, צפת. המלחמה נמשכת, אזעקות מהדהדות בעיר, מציאות בלתי נתפסת בישראל ובמיוחד בצפון. בתוך המציאות הקשה הזו, הידיעה על היעלמותה של ילדה בת 9, שהתרחשה לפני עשרה חודשים, מתהווה כמו סיוט. "איך זה ייתכן?", שואלת אחותה הבכורה, ירוס. "עברו יותר מעשרה חודשים, ואנחנו עדיין לא יודעים מה עלה בגורלה".
תחנת חייהם של משפחת קסאו בת צפת הייתה בבניית מרכז קליטה בשכונת מאור חיים. הם הגיעו לכאן לפני כמעט ארבע שנים, לאחר שעלו מאדיס אבבה. צללים של כאב נישאים במרחב המוכר, שבמהלכו, ב-25 בפברואר, נעלמה היימנוט. היא הייתה האחות השלישית מתוך שישה. כעת, עשרה חודשים לאחר מכן, חיפושים לא הניבו תוצאות, והחשש מתעצם.
משפחת קסאו הגיעה לישראל במהלך מגפת הקורונה, שהו בבידוד קצר והועברו למרכז הקליטה. כמו רבים אחרים, הם הגיעו עם תקוות לעתיד טוב יותר, אך השנים הראשונות לא היו קלות. "בהתחלה היה לנו קשה להתאקלם", מספרת ירוס, כמעט בת 19, הבכורה במשפחה. היא לומדת היום באולפנת סגולה בקריית מוצקין. הוא מספרת שבאותו יום שבו היימנוט נעלמה, היא הייתה בפנימייה, שוחחה עם היימנוט לקראת כניסת השבת, וכשחזרה, קיבלה את הבשורה המרה.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
התיעוד האחרון של היימנוט צולם במצלמות האבטחה של מרכז הקליטה. היא נראתה נכנסת למתחם לבושה בטרנינג ורוד, חצאית שחורה ונעלי ספורט לבנות. תיעוד זה היא צילמה זמן קצר לפני שנעלמה. מיד לאחר מכן, החיפושים החלו, עם צוותים של משטרה ומעל ל-1,800 מתנדבים.
ברגעים המתוחים, ירוס ניסתה להבין מה קרה, והקושי הלך והתרקם כאשר התברר לה שההודעה שתשנה את חייה נמסרה לה דרך שיחת טלפון מדודתה. "לא יכולתי להאמין, כי רק דיברתי עם היימנוט", היא אומרת. היא מתארת את תחושת ההלם כשחזרה הביתה, אל מרכז הקליטה, ומצאה את אמה מתמוטטת מרוב כאב.
עם כוחות המשטרה מקרבת את תשומת הלב סביב החיפושים, ירוס מצטרפת למאמץ, אך כאב ההיעלמות נמשך. הם בודקים כל אפשרות, וגם מצלמות האבטחה לא צילמו יציאה של היימנוט מהמרכז. "אנחנו לא יכולים להאמין שהיא נעלמה כך", היא אומרת, "כמו שהאדמה בלעה אותה".
אנשי המשפחה שואלים את עצמם שאלות רבות על האפשרות שהיא נעלמה מרצון, אך הם מכירים את היימנוט, ילדה שחששה מהחושך ולא יצאה לבד מעולם. האם אפשר שגונבו לה? ההתבוננות בעדויות של עדים, כולל אחת מחברתה שטוענת שראתה שני אנשים לוקחים את היימנוט, לא הובילה לתוצאות.
משפחת קסאו פונה למערכת אכיפת החוק, המבקשת להמשיך את החיפושים ולתחזק את הסיטואציה. האם משפחה שעלתה מאתיופיה מקבלת את אותה תשומת לב כמו משפחות אחרות? ירוס מביעה חשד שהסוגייה קשורה לצבע עורם, ומזכירה שהייתה להם קושי בלהתמודד עם מערכת החוק הישראלית.
כשהזמן חולף, יהיו התכנים על המקרה למושג שלעיתים מתעמעם, ולעיתים מתבהר. כל יום נוסף מקשה על המשפחה. "חשוב לנו להמשיך לחפש, שלא ישכחו אותה", מצהיר האב, תפסאי קסאו.
היים נוט, ילדה שהייתה כל כך צעירה, הופחתה לעוד מקרה מוערם על ערימות החיפושים ההולכות ונעלמות עם הזמן. "כשהיא לא איתנו, זה קשה לחשוב עליה, אנחנו מתפללים ומקווים לנס". כל יום בו היא נעדרת שוקל על כתפי המשפחה, וירוס אומרת: "איך נוכל להמשיך לחיות בשגרה כשאנחנו לא יודעים איפה היא?".
