משפחתה של היימנוט קסאו מתאחדת בתפילה מרגשת: 'רק ניסים ינצחו אותנו'
בסוף נובמבר 2024, בצפת, המצב בישראל עדיין מתוח, כאשר אזעקות נשמעות ברחבי העיר, מה שמעיד על המציאות הכואבת שנמשכת במלוא עוזה. במרכז כל המהומה והכאוס, ידיעה טראגית מרעידה את הלב: ילדה בת 9 בשם היימנוט נעלמה, ועשרה חודשים מאז, לא ידוע היכן היא. "איך ייתכן שהיא נעלמה כל כך פתאום?", תוהה אחותה הבכורה, ירוס. "עברו יותר מעשרה חודשים ואנחנו עדיין מתמודדים עם חוסר הידע הזה."
הילדה נעלמה בשכונה החרדית מאור חיים, בזמן שהמשפחה, משפחת קסאו, הגיעה לצפת מאתיופיה לפני כמעט ארבע שנים. אחרי תקופה של בידוד, הם עברו למרכז הקליטה, שם התרחש המקרה הטרגי ב-25 לפברואר, כאשר היימנוט, האחות השלישית מבין שישה, נעלמה. האחסון על גבעה זו הפך לזירה של כאב ואובדן, כאשר החיפוש הנלווה אחר הילדה לא הניב תוצאות, והשאלות רבות, אך גם התשובות חסרות.
ירוס, כעת כמעט בת 19, לומדת באולפנת סגולה בקריית מוצקין. היא זוכרת היטב את השיחה האחרונה שלה עם היימנוט לפני היעלמותה, כאשר היא הבטיחה לה לבוא בשבת הבאה. בהזדמנות זו, ירוס אף הכינה את הצמות של אחותה בפעם האחרונה. "דיברנו כרגיל," היא אומרת, אך ואז, הכל השתנה.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
התיעוד האחרון של היימנוט מהמקום היה במצלמות האבטחה של מרכז הקליטה, כשהיא נכנסת בשעות הערב, לבושה בטרנינג ורוד. בשעות של לאחר מכן, היא נעלמה, והמשטרה פתחה מיד בפעולות חיפוש אינטנסיביות עם אלפי מתנדבים. ירוס מתארת את הלילה שלאחר ההיעלמות, כאשר היא נתקלה במדריכה שלה שהסבירה לה שהיא צריכה לחזור הביתה, בהודעה מעוררת חשש. רק מאוחר יותר היא גילתה כי אחותה נעדרת, והעובדה שדיברה איתה זמן קצר לפני כן הפכה את ההבנה לבלתי נתפסת.
כשהחיפושים נמשכים, ירוס מציינת שהיא הייתה בהלם. כאשר היא פגשה את השוטרים, הם הפעילו "אזעקה" מדומה כדי שהדיירים יפנו למקלט. היא מתארת כיצד היא ראתה את תנועות אחותה על מסכי המצלמות, אך לא ראתה את יציאתה מהמבנה. "אין סיכוי שהיא יצאה לבד, היא פחדה מהחושך," היא מוסיפה.
האופטימיות מתחילה להתערער. משפחת קסאו מרגישה שהחיפושים לא מתנהלים כראוי, והם נאבקים עם הדעות והספקולציות שמתרקמות סביב המקרה. ירוס מדברת על כך שהעדים לא מתאימים לסיפור, והאפקטים הנפשיים על משפחתם מתעצמים, במיוחד לאור החוסר בהתקדמות.
במקביל, אביהן של היימנוט, טפסאי, פונה לציבור בדרישה להמשיך לחפש את בתו. הוא מציע פרס כספי אסטרונומי למי שיכול לסייע במידע שיביא לתוצאה. התמונות של היימנוט מלוות את המסע של המשפחה, שמבקשת להילחם על זכרה ולנהל קמפיינים למען חיפוש אחריה.
מצבם של בני המשפחה קשה; כל אחד מהם מתמודד עם כאב ועצבות באופן שונה. ירוס חשה את הכובד של האחריות על כתפיה, במיוחד כשמדובר בשמירה על אמא שלה. היא חווה תחושה קשה של אשמה כלפי אחותה, והמציאות הכואבת הזו מלווה אותה בכל צעד.
הצורך למצוא את היימנוט הוא הדחף המניע את ירוס והשאר, אך הזמן עובר והחיפושים נראים כמו מאבק חסר תועלת. האם יש תקווה? ירוס משיבה בקול רך: "אני רק מתפללת."