נתניהו: נעמוד על זכויותינו בבית הדין בהאג נגד צווי המעצר שהוצאו נגדי ונגד גלנט

מדינת ישראל תגיש ערעור לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג על הוצאת צווי המעצר שניתנו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. כך הודיע היום (רביעי) נתניהו עצמו. על פי דבריו, במקביל לבקשה לערעור, תוגש גם דרישה לעכב את כניסת צווי המעצר לתוקף במהלך ההליך המשפטי. בצווים שניתנו בשבוע שעבר, הועלתה הטענה שראש הממשלה וגלנט אחראים לפשעים נגד האנושות שבוצעו במהלך הלחימה בעזה, כולל שימוש בהרעבה כאמצעי לחימה, רצח, רדיפה ומכוונות התקפות כלפי אוכלוסייה אזרחית במכוון.

בהצהרתו, ציין נתניהו כי ישראל אינה מכירה בסמכותו של בית הדין הפלילי הבינלאומי ובחוקיות של צווי המעצר. הוא הוסיף כי אם בית הדין ידחה את פניית ישראל, הדבר ימחיש את המוטות בעמדותיו של בית הדין כלפי מדינת ישראל. נתניהו גם מציין כי נפגש עם הסנאטור האמריקאי לינדזי גרהאם, והשניים דנו במהלך ששורות מהלכים המקדמים בקונגרס נגד בית הדין ונגד מדינות העושות בו שימוש.

בהודעתו הכריז נתניהו כי הערעור של ישראל ידגים את הבעייתיות והחוסר הבסיס של ההחלטה על הוצאת צווי המעצר. גורם מעורב בהליך בהאג ציין ל"מבזק לייב" שהטיעונים המובאים בערעור יכללו לפחות חלק מאותם טיעונים שהושמעו בעבר בספטמבר, אז ישראל הביעה התנגדות לחקירה המתנהלת כנגדה.

במהלך ההליך הקודם, טענה ישראל כי לבית הדין הפלילי בהאג אין סמכות לדון בעניינים הקשורים לסכסוך עם הפלסטינים, וכי הוא אינו רשאי להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון. ההסכמים מדבר על כך שהרשות הפלסטינית הסכימה באוסלו שאין לה סמכות לדון בעניינים פליליים הנוגעים לישראלים, ואם כך, הרשות הפרה את ההסכמים כאשר פנתה לבית הדין. נוסף על כך, טוענת ישראל שהתובע לא איפשר למדינה לחקור את הטענות עצמן או לבסס חקירה בשטח.

בזמן שהוצאו הצווים, דחה בית הדין את טיעוני ישראל לגבי סמכותו לדון במלחמה בעזה. הוא קבע כי הסכמת ישראל להכיר בסמכות בית הדין אינה הכרחית לצורך הוצאת צווי המעצר שהוגשו על ידי התובע הכללי, כרים חאן.

הוצאת צווי המעצר מחייבת את 124 המדינות החברות בבית הדין לעצור ולהסגיר לידי ההאג את נתניהו וגלנט, אם ייכנסו לשטחן. יתרה מכך, ייתכן כי יוטלו סנקציות על ישראל, כמו אמברגו נשק ועיצומים כלכליים. הצווים מכתיבים לישראל מקום בין מדינות המפרות את החוק הבינלאומי, לצד מדינות כמו רוסיה ואיראן. ההערכות מצביעות על כך שישראל תתקשה לפעול כאשר ראש הממשלה שלה לא יוכל לבקר במדינות מערביות, ובוודאי שגם לקיים קשרים עם מדינות אלו. לאחר פרסום הצווים, כמה מדינות הצהירו שיכבדו את הצווים, בעוד אחרות הביעו הסתייגות.

לאחר שפורסמו הצווים, משרד החוץ הצרפתי פרסם הבוקר הודעה, שלפיה יש לקחת בחשבון שישראל אינה צד לאמנה הרומית, עשויה להיות זכאית לחסינות מפני צווי המעצר. עמדת משרד החוץ הצרפתי סותרת את התגובה המיידית שהעניקה צרפת, המדגישה את המחויבות שהמדינה מעניקה להחלטות בית הדין.