ברצועת עזה נשמעת דאגה: האם ההסכם בלבנון יוביל לסיכון נוסף ולעלייה בתקיפות צה"ל?

תושבי עזה מגיבים ברגשות מעורבים לדיווחים על הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה, לאחר כארבע עשרה חודשי לחימה. הם חשים סולידריות עם תושבי לבנון, אך יחד עם זאת מביעים חשש כי אזור עזה ימצא את עצמו נטוש ומבודד, וההתקפות של צה"ל עלולות להחריף.

מוחמד, תושב הרצועה שנמלט למצרים בתחילת השנה, ציין כי הוא מקווה להפסקת שפיכות הדמים וההפצצות בלבנון, אך הוא רואה את עתיד עזה בעייתי אם תושבי לבנון יחזרו לחיים רגילים בעוד הוא ומשפחתו ימשיכו לסבול. לדבריו, עצם המחשבה על כך שתושבי לבנון ינצלו את הסכם הפסקת האש כואבת לו, ושאלות כמו "למה לנו זה לא קרה?" יגבירו את העוצמה הרגשית של הכאב.

עבדלרחמן מצפון עזה סבור כי הפסקת האש בלבנון לא תוביל להחרפת המצב הביטחוני ברצועה, אך לא צפויים שיפורים משמעותיים. הוא מדגיש כי את התקיפות הנוכחיות ממקד צה"ל ברצועה, והקצב, אם כי לא אינטנסיבי כפי שהיה בתחילת הלחימה, עדיין מתמשך. הוא מציין כי צה"ל השיג חלק מהיעדים שלה וכי חיזבאללה נפגע קשות, אך אין ציפייה לכך שהארגון ילחץ על ישראל להפסיק את הלחימה בעזה בעקבות ההסכם.

במקביל, ערבים תושבי ישראל חשים חשש מההפסקה בלבנון. אחד מהם, ג'מיל, הגיב על כך שצפוי שהפסקת האש לא הייתה מתממשת אלמלא היו המצב בחיזבאללה והמחלוקות הפנימיות שלו. הוא מוסיף כי חיזבאללה פועל למען הפלסטינים בצורה המובהקת ביותר, אף על פי שהאבדות שחווה הארגון פוגעות ביכולתו.

אנשי ציבור וכתבים פלסטינים הגיבו ברשתות החברתיות על ההסכם. מונא עומארי, עיתונאית פלסטינית מירושלים, ציינה שהפסקת הלחימה בצפון עשויה להקל על הלחץ הפנימי הנובע מהגיוסים בישראל, והשקפתה היא כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, השיג את ההסכם על מנת להקל על הלחץ האזרחי שנגרם בעקבות הלחימה. היא אף הוסיפה כי רגיעה בחזית הלבנונית תסיר נטל כבד מכתפיו של נתניהו.