חמישה ימים לאחר שהסכם הפסקת האש בגבול הצפון נכנס לתוקף, צרפת מזהירה מפני אפשרות של קריסת ההסכם. האזהרה נמסרה על סמך דיווחים על ניסיונות מצד פעילי חיזבאללה לשוב לדרום לבנון ולערער את יישום ההסכם. ישראל הגיבה בתקיפות לאירועים הללו, והדגישה את נחישותה לשמור על השגת ההסכם.
מקור דיפלומטי צרפתי מסר כי "הזהרנו את שני הצדדים מפני פעולות שמסכנות את יישום הסכם הפסקת האש. אנו מחויבים לעבוד עם כל השחקנים הרלוונטיים כדי להבטיח יישום ואכיפה מלאה של ההסדר". בעקבות אזהרה זו, שר האוצר וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני, בצלאל סמוטריץ', הגיב בנחישות. לדבריו, "חשוב שיהיה ברור לכולם, גם לצרפתים וללבנונים, וגם ובעיקר לתושבי הצפון ולאזרחי ישראל: ישראל לא תמתין לשום מנגנון ותמשיך לשמור על חופש פעולה מבצעי מלא לסיכול כל איום או ניסיון של חיזבאללה לשקם את יכולותיו".
לצרפת תפקיד מרכזי במגעים סביב גיבוש ההסדר, אולם היחסים עם ישראל הוכפפו למתח לאחר שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוציא צווים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. צווים אלו, שהוגשו עקב חשדות לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, עוררו תגובות נזעמות בירושלים.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ראש הממשלה נתניהו הביע את מורת רוחו בשיחה עם נשיא צרפת, עמנואל מקרון, וביקש לא לאכוף את הצווים במקרה שיגיע לצרפת. לאחר מכן, צרפת רמזה כי ייתכן שלנתניהו יש חסינות מכיוון שישראל אינה חתומה על אמנת רומא, שהקימה את בית הדין. משרד החוץ הצרפתי ציין כי "חסינויות כאלה חלות על ראש הממשלה נתניהו ושרים רלוונטיים אחרים".
ככל שהמתח בין המדינות התגבר, כך גם הושפעו ההסכמות סביב הפסקת האש. ישראל סירבה בתחילה לקבל את צרפת כחברה בוועדת הניטור, מחשש שהצווים ייאכפו במהלך ביקור רשמי בצרפת. בתגובה, הלבנונים איימו לפוצץ את ההסכם אם צרפת לא תיכלל בו. בעקבות לחצים מצד המתווכים וריכוך העמדה הצרפתית לגבי אכיפת הצווים, ישראל הסכימה להשאיר את צרפת חלק מההסדר, כאשר גורמים ישראליים הבהירו שההסכמה התאפשרה לאחר שצרפת התחייבה להתחשב בחסינות בכירי ממשלת ישראל.
לאור האזהרה של צרפת בנוגע לקריסת ההסכם, עולה החשש מהשיבושים האפשריים ביישומו, שעלולים להוביל להסלמה נוספת באזור.
