כרמית פלטי קציר: "אחרי שנה אנחנו עדיין באותו מקום"
בריאיון מיוחד חושפת כרמית פלטי קציר את הטרגדיה המשפחתית שחוותה מאז ה-7 באוקטובר: אובדן אביה רמי שנרצח בהתקפת חמאס, שחרור אמה חנה מהשבי, והמתנה מורטת עצבים לגורל אחיה אלעד, שנרצח בשבי ושגופתו הושבה לישראל באפריל.
פלטי קציר, עובדת סוציאלית קלינית מקיבוץ ניר עוז, מתארת את השנה האחרונה כ"רכבת שדים שכל הזמן קופצות ממנה מפלצות". היא מספרת בגאווה על אחיה אלעד, שהיה "מאוד לא בשטנץ של שום דבר" – אוהד מכבי חיפה בקיבוץ של הפועל, ימני בקיבוץ של שמאלנים, אדם עם "עמוד שדרה מאוד ייחודי".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
הרגע הקשה ביותר היה כשנאלצה לבשר לאמה, מיד עם שחרורה מהשבי, על מות אביה ועל היעדרו של אלעד. "היא הסתכלה עלינו והבינה מי חסר בתמונה", משחזרת פלטי קציר. "היא שאלה 'איפה אבא?' ואחרי כמה דקות 'איפה אלעד?'"
בינואר התקבלה ההודעה על מותו של אלעד בשבי. "לא עלה על דעתי שאלה חדשות רעות", היא מספרת. "נתליתי בתקווה שאין הוכחה לכך שהוא נרצח. לא ידענו שיש סיוט כזה שנקרא 'בשורה מרה בהמתנה'".
כיום, פלטי קציר מתמודדת עם הפער בין החיים הנמשכים סביבה לבין תחושותיה הפנימיות. "יש חוסר סנכרון בין הקצב שבו העולם חי לבין התחושות שלי", היא אומרת. "בפנים אני כל בוקר קמה וחושבת על החטופים שעדיין מוחזקים בעזה. המחשבות האלה לא יפסיקו עד שהדבר הזה לא יסתיים".
