חשש לאכיפה סלקטיבית: מתיחת הזמן בחקירת שרה נתניהו מעוררת תהיות
ביקורת על סטנדרט כפול בחקירות אישי ציבור
מערכת אכיפת החוק בישראל ניצבת בפני ביקורת גוברת על רקע טענות להתנהלות בלתי שוויונית בחקירות של אישי ציבור ומקורבי שלטון. התנהלות רשויות החקירה בפרשת שרה נתניהו, אשת ראש הממשלה, מסמנת דוגמה בולטת למגמה רחבה יותר של יחס מועדף כלפי בכירים ומקורביהם.
התופעה באה לידי ביטוי במספר מקרים מרכזיים, ביניהם שינויים בפרוטוקולי החקירה, אופן הטיפול בפרשת הפריצה לבסיסי צה"ל, וחקירתה של השרה מירי רגב. המקרים מעלים חשש להתפתחות מערכת של "דין אחד לאליטות ודין אחר לציבור הרחב".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
מומחי משפט מצביעים על כך שההתנהלות בחקירת שרה נתניהו מהווה רק קצה הקרחון של תופעה מדאיגה, המשקפת פער הולך וגדל בין האופן שבו נחקרים אישי ציבור ומקורבי שלטון לבין הטיפול בכלל האזרחים.
הביקורת מתמקדת בסטנדרטים הכפולים המתגלים בהליכי החקירה, כאשר נראה כי קיימת מערכת כללים אחת עבור נבחרי ציבור ומקורבי המשטר, ומערכת כללים שונה עבור שאר האזרחים. תופעה זו מעוררת שאלות נוקבות בנוגע לשוויון בפני החוק ולאמון הציבור במערכת אכיפת החוק.