אגם ברגר, תצפיתנית בת 20 מחולון, נחטפה בשבת ה-7 באוקטובר מבסיס נחל עוז, שם שירתה בתפקידה הראשון כחיילת. בבוקר המתקפה, הספיקה אגם להתקשר לאביה שלומי ולדווח כי היא שומעת יריות. זו הייתה השיחה האחרונה עמה, ומאז נותק הקשר. בני משפחתה זיהו אותה בסרטונים שפרסם חמאס בטלגרם, בהם נראתה מובלת על רכב לתוך רצועת עזה.
מאחורי המדים והתפקיד הצבאי מסתתרת נערה מוכשרת במיוחד, המנגנת בכינור מגיל תשע. בת דודתה, משפיענית הרשת אשלי וקסמן בקשי, מתארת את נגינתה של אגם כביטוי לטוהר אישיותה. בעת חטיפתה הייתה אגם בת 19, והיא חולקת את חייה עם שלושה אחים: אחותה התאומה ים, אחותה הקטנה בר, ואחיה הצעיר עילאי.
מירב, אמה של אגם, התראיינה לאחרונה והביעה את תחושותיה הקשות סביב ציון שנה לחטיפת בתה. "חשבתי שה-7 באוקטובר השנה ירגיש כמו עוד יום, כי אני חיה את היום הזה מאז שזה קרה", שיתפה מירב, "אבל מאוד כאב לי ביום הזה. הרגשתי בעיקר תסכול, לאור ציון השנה. גם באיזשהו מקום עלתה בי תחושת כישלון, איך לא הצלחתי להשיב את הילדה שלי".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
בדבריה, הדגישה מירב את המשמעות היהודית העמוקה של המאבק להשבת החטופים. "אי אפשר להוציא את המילה 'יהודי' מהאירוע שאנחנו חווים כרגע", אמרה, וציטטה את דברי מנחם בגין: "לא בזכות הכוח אלא בכוח הזכות אנו נמצאים בארץ ישראל ובירושלים". היא הוסיפה כי זוהי העת לחזור לזהות היהודית ולשורשים, מתוך אמונה בייעודו של העם היהודי.
למרות הקושי והכאב, מירב מתארת את המאבק להשבת בתה כמסע שחייב להסתיים בהצלחה: "זה מאבק שאומנם ידיי אזוקות ורגליי כבולות בו, בדיוק כמו אגם, אבל זה מסע שבסופו אני אמורה להשיב את הילדה שלי".
חייבים להחזיר את כל החטופות והחטופים שנשארו שם חייבים