בחודש שבט, רגע לפני פטירתו, בחר משה רבינו להעביר מסר מכונן לעם ישראל, המשמש עד היום כאבן יסוד בהגדרת מנהיגות ראויה. תוכחתו של משה, שנאמרה בערבות מואב, מדגימה מודל מנהיגות המשלב מסירות נפש, אהבה עמוקה ותוכחה הנובעת מדאגה אמיתית לעם.
המועד שנבחר להעברת המסר אינו מקרי. משה, בערוב ימיו, ניצל את הרגעים האחרונים עם העם אותו הוביל במשך ארבעים שנה במדבר, כדי להותיר חותם משמעותי על תפיסת המנהיגות לדורות הבאים. דבריו משקפים את המורכבות שבתפקיד המנהיג, המחויב לשלב בין אהבת העם לבין היכולת להוכיח ולכוון.
מסירות הנפש של משה באה לידי ביטוי לאורך כל שנות הנהגתו, כאשר העמיד את טובת העם לפני טובתו האישית. אהבתו האמיתית לעם ישראל התבטאה בנכונותו להקריב את עצמו למענם, כפי שהדגים בחטא העגל כשביקש "מחני נא מספרך אשר כתבת" אם לא יסלח לעם.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
תוכחתו של משה נבעה מדאגה כנה לעתיד העם ולא מתוך רצון לשלוט או להוכיח עליונות. הוא הציב רף גבוה למנהיגות אמיתית – כזו המשלבת אחריות, דאגה ואהבה, לצד היכולת להעמיד גבולות ולהוכיח כשנדרש.
שאלת המנהיגות הראויה בימינו מקבלת משנה תוקף לאור מודל זה. החיפוש אחר מנהיג המשלב תכונות אלו – מסירות נפש, אהבה אמיתית ויכולת תוכחה מתוך דאגה – מציב אתגר משמעותי בפני החברה המודרנית.
