חוק לתיקון דיני משפחה (תשי"ט – 1959) קובע את התשלום שאדם חייב במזונות עבור משפחתו, לרבות בני זוג, ילדים, הורים ובני זוגם, אחים, אחיות ואחי בני הזוג. החוק הישראלי קובע מספר סוגי מזונות שנועדו להבטיח את רמת החיים של בני המשפחה ולשמור עליה, בייחוד זו של בני הזוג והילדים. אז מה כדאי לדעת על החוק? עורכת הדין אסתר שלום מסבירה:
חוק לתיקון דיני משפחה – מה הוא אומר?
אמנם פוליסת הביטוח או קרן הפנסיה יעניקו לנו כיסוי במצבי "אם וכאשר", אך ידוע שעם קרן הפנסיה הבלתי נזילה שלכם, עדיין אי אפשר ללכת למכולת. עם מה כן? דמי מזונות כמובן, אותם מכסה כל אדם בישראל על פי דין אישי עבור בני זוגו, ילדיו ולעתים גם קרובי משפחה נוספים.
שני המזונות המוכרים לנו ביותר הם מזונות אישה – שנועדו לשמור על רמת החיים שהורגלה אליה מצד בעלה, ומזונות ילדים – שנועדו לקיים את צרכי הילדים ולשמור על רמת חייהם. אז מה קובע חוק לתיקון דיני משפחה בהיבטים הללו? כיצד אישה תוכל להבטיח מזונות מבעלה ומתי היא משלמת את מזונות ילדיה? מה עושים במצב של משמורת משותפת על הילדים? כל התשובות בהמשך:
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
עו"ד אסתר שלום: "מזונות אישה"
ההלכה היהודית קובעת שהבעל מחויב לפרנס את אשתו. אנו פוגשים את חיוב זה עוד ממעמד הנישואין, בו קיבלה האישה את כתובתה מתחת לחופה. הנשואה זכאית לקבל מבעלה מזונות כל עוד השניים נשואים ולכן הם ישולמו לה עד למתן הגט וקבלת פסק דין הגירושין.
ההליך עשוי לקחת לא מעט זמן ולכן במהלכו האישה תוכל להגיש תביעת מזונות שתחייב את הבעל לשלם. יסרב? הרבנות מוסמכת להטיל עליו סנקציות שונות.
מלבד עיקרון השמירה על רמת החיים של האישה וכיסוי הוצאותיה (דיור, אוכל, רכב, בילויים, ביגוד ועוד), בית המשפט יכול להפעיל שיקול דעת כאשר היכולת הכלכלית ורמת ההשתכרות של הבעל פחתו או נפגעו וגם כאשר האישה עצמה עובדת ומשתכרת, לעתים אפילו בשכר גבוה מזה של הבעל.
מבחינת ההלכה, אף בעל לא יכול להכריח את אשתו לצאת ולעבוד כדי להפחית מחובת התשלום כלפיה, אך ישנם מקרים שבהם המזונות יקוזזו לה בכל מקרה מסיבה זו.
מכיוון שהדין במזונות אישה הוא דתי, ברור שכל מקרה של הפרה דתית כמו ניאוף למשל, שולל מהאישה זכאות לתשלום זה. אם היא תעזוב את ביתה באופן בלתי מוצדק או תסרב לקיים יחסי אישות עם בעלה, גם אז יישללו ממנה מזונותיה.
עו"ד אסתר שלום: "מזונות ילדים"
אבות מחויבים לדאוג לרווחת ילדיהם מבחינה כלכלית עד שיגיעו לגיל 18 ולכן עליהם לשלם צרכים כמו דיור, מזון, חינוך, בריאות וביגוד, הנקראים בחוק "הוצאות הכרחיות". תשלום זה מתבצע בלי קשר למצב הכלכלי של האב. ובמה חייבת האם? ובכן, חובתה היא לשלם מזונות מדין צדקה, כלומר על סמך מצבה הכלכלי ועל מנת לשמר את רמת החיים שילדיה הורגלו אליה.
החוק לתיקון דיני משפחה קובע שתשלום מותרות יתבצע מטעם האב רק אם יש לו אפשרות כלכלית לכך, אך את המזונות ההכרחיים עליו לשלם גם אם ההורים אינם נשואים, גם כאשר המשמורת על הילדים היא של האם וגם אם האב בוחר שלא להתראות עם ילדיו או אפילו להכיר בהם.
בדרך כלל התביעה למזונות ילדים מוגשת על ידי האם או עורך דינה, מה שמאפשר לבית המשפט לקבוע את סכום המזונות על סמך המצב הכלכלי של האב, צרכי הילדים וזמני השהות של כל הורה עם ילדיו. בית המשפט מחשב את הסכום על פי שלוש קבוצות גיל:
ילדים עד גיל 6
ילדים בגילאים 0-6 מכונים בחוק "קטיני קטנים" ובתקופה זו, מוטלת חובת תשלום המזונות על האב בלבד.
ילדים מגיל 6 ועד גיל 15
האב נדרש לשלם את המזונות ההכרחיים בלבד, כאשר מזונות מדין צדקה יתחלקו שווה בשווה בין שני ההורים. כאן גם תבוצע התחשבות ביחס הכנסותיהם של כל אחד מההורים.
ילדים מגיל 15 ועד גיל 18
חובת התשלום לקבוצת גיל זו היא מדין צדקה ורק עבור צרכים בסיסיים, כך שכל התשלום מתחלק בצורה יחסית בין שני ההורים.
ומה קורה אחרי גיל 18?
הפסיקה קובעת שגם בתקופה זו נמשכים המזונות, כך שהאב ישלם שליש מגובה דמי המזונות ועד לגיל 21.
תשלום מזונות ילדים במקרה של משמורת משותפת
אם במאות קודמות נחשבו הגירושין לבושה משפחתית, כיום מדובר באחת התצורות המשפחתיות המקובלות ביותר. בני הזוג מבינים שהם כבר לא שבעי רצון מהחיים המשותפים וכעת אם הם בוחרים להתגרש, אין כל סיבה לפרק את החבילה במרירות.
יחד עם מספר שינויים חברתיים וכלכליים נוספים, התקבלה במסגרת הגירושין גם סיטואציה נוספת, שבה בני הזוג אמנם פרודים אך הם עדיין הורים אוהבים ומסורים לילדיהם, שנכונים לגדל ולטפח אותם במאמץ הורי משותף. מגמה זו באה לידי ביטוי דרך קביעת המשמורת המשותפת, שבה לא רק גידול הילדים הוא שווה בשווה, אלא גם תשלום דמי המזונות.
כאן בית המשפט מתייחס ליחס ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג כדי לאזן ביניהם את חלוקת ההוצאות. אם האם מחזיקה בקריירה ובעבודה מתגמלת מאוד, ייתכן שהיא אף תחויב בתשלום מזונות גבוה יותר מהגרוש שלה בנקודה מסוימת.
תשלום מזונות למשפחה כולה
דיני משפחה קובעים גם את חובתו של אדם במזונות כלפי שאר משפחתו ולא רק אשתו וילדיו. חובה זו כוללת גם הורים והורי בני זוגם, ילדים מעל לגיל 18 ובני זוגם, סבים, נכדים, אחים ואחיות, אחים ואחיות של בני זוגו.
מזונות אלו משולמים כאשר אדם מעוניין לעשות זאת ורק אחרי שדאג לצרכיו, לצרכי בן או בת זוגו וילדיו הקטינים, או אם אותו בן משפחה מנוע מלקבל מזונות מבני זוג או ההורים. זהו עיקרון חשוב שכן ישנם מצבי חיים כמו סיבוך רפואי, הפיכה לסיעודי ואף הורה שנעדר, שמצריכים כיסוי כלכלי לתקופה שבה אין דרך אחרת להתקיים באופן בסיסי.
במקרה שבו יש שני משלמים, בית המשפט יוכל להטיל על כל אחד מהם חיוב שונה ולאו דווקא כזה שמחולק שווה בשווה.
הבטחת מזונות על פי חוק לתיקון דיני משפחה
בית המשפט יכול לוודא שהמזונות מתקבלים בזמן ובסכום המדויק שנקבע, על ידי גביית תשלום ערובה לכל תקופת זמן ובסמכותו גם להחליט האם החייב במזונות צריך לפרוע חלק או את כל הסכום, כמובן אם יש בכך צורך. בנוסף, כאשר הנסיבות משקפות, קיימת גם האפשרות לבטל לאדם את חובת המזונות שלו, או לדון שוב בנסיבות שהשתנו כדי להחליט מחדש על הסכום שישלם.
החוק לא מבטיח את ניצחונכם במשפט, את זה עושה עורך הדין
לאור החשיבות שבהבנת החוק על כל הסעיפים והפסיקות שהתקבלו לאורו, רצוי לנהל כל סוגיה משפטית בדיני משפחה מול עו"ד דיני משפחה . עורכת הדין אסתר שלום המתמחה בדיני משפחה וגירושין ומשמשת גם כמגשרת מוסמכת, תעניק לכם ייצוג משפטי המותאם לצרכים ולנסיבות הסוגיה ותוכלו להתייעץ עמה על כל היבט מתחום דיני המשפחה, הגירושין, המזונות, המשמורת, הצוואות והירושות.
על מנת להתמודד עם החוק הישראלי המורכב בדיני משפחה, תזדקקו לעורך דין בעל ניסיון מקצועי וידע משפטי רחב, שיפעל למענכם בנחישות עד להשגת תוצאה מעולה ולפיכך רצוי להיפגש עם עורכת הדין במשרדה ולהבין כיצד תוכל לפעול עבורכם בהתאם לסוגיה שאתם נדרשים לה.
עו״ד אסתר שלום – עורך דין גירושין | עורך דין דיני משפחה
תובל 40, מגדל ספיר, קומה 22, רמת גן
טלפון: 052-970-6731
ester-law.co.il
